close נרשמת בהצלחה
050-866-3028
050-866-3028
 

לוח אירועים

תעצרו את הכאב, אני רוצה לרדת

אתם סוחבים איתכם כאב רגשי, עוברים טראומה לא מטופלת, או פשוט לא מרשים לעצמכם לעשות הפסקה אחרי תקופה קשה? זה הזמן לעצור ולהבין שאם לא תטפלו בכך רגשית, ייתכן מאוד שתיאלצו לטפל בכך פיזית, כשמחלה אמיתית תתפרץ. כי מי שלא מטפל בנפש, יקבל במהרה מחלה
 

"תשמעי", אשתו אמרה לי, "הפעם הוא באמת חולה, זו לא סתם שפעת. אני לא יודעת מה קרה לו, איך זה נפל עליו ככה? מה פתאום קרה"?


אז מה באמת קרה לו?


האם זה רק הגוף שלו שהתקיף אותו ביום בהיר אחד?

ומה עם הנפש? האם אין לה מעורבות כלשהיא?

האם לעובדה שהייתה לו תקופה מאוד קשה בשנתיים האחרונות אין שום קשר לפרוץ המחלה?

ויותר מכך, האם כל זה לא קשור לכך שהוא נוטה להדחיק רגשות קשים מאז ומתמיד?

אני נפגשת בזה בקליניקה כל הזמן. לא מעט אנשים חולים מגיעים אלי, מחפשים הקלה ובעיקר מתגעגעים לחיים שלפני פרוץ המחלה. הם מתגעגעים בין אם החיים שחיו לפני המחלה היו טובים ובין אם אלה היו חיים פחות טובים. ועדיין בתחושה שלהם לאחר פרוץ המחלה המצב שלהם הרבה יותר גרוע, התסריטים שרצים אצלם בראש מורידים את האנרגיות קומה נוספת למטה והם מפחדים.

ואז זה מתחיל, עוד ביקור אצל הרופא, מועד לניתוח, ביטוח רפואי, הסתגרות, בושה חולשה, הגוף בוגד ולא מאמין שיהיה בסדר, והם לא יודעים איך יוצאים מהמעגל הכואב הזה.


הגוף לא שוכח

מעטים עושים את הקשר, אבל מסתבר שהגוף הרגשי שלנו עשוי לייצר סיבות טובות להתפרצות מחלה. הקשר הזה, בין הגוף הפיזי לפצעים שאנחנו סוחבים בגוף הרגשי, לא נראה מיד לעין ועשוי להגיע רק לאחר תקופה של מספר חודשים. אבל הגוף הפיזי שלנו לא שוכח, תפקידו לספר לנו בזמן שלו, על קיומו של פצע רגשי, ואז מופיעה מחלה.    

 

מי שסובל שנים מדימוי עצמי נמוך ומקושי להתמודד עם לחץ או לבקש עזרה, זה הזמן, לפני שמתפרצת מחלה, לעצור ולעשות בדק בית פנימי. מי שספג אובדן בחיים, פיטורין, פרידה, בגידה או פשיטת רגל, זה הזמן לטפל בפצע הרגשי שנוצר בעקבות האירוע הטראומתי הזה, לפני שהגוף הפיזי יגיב לפצע הזה במחלה.

מי שמתקשה בהבעת רגשות קשים כמו כעס ומסתובב עם הלך רוח פסימי, זה הזמן להתייחס אחרת להתנהגות הזו ולבנות סט אמונות חדש.


 "מסכן, הוא חולה"

למה זה קורה? מדוע הגוף הפיזי שלנו מגיב לתהליכים רגשיים שלנו במחלה ובקשיים פיזיים? פעמים רבות הגוף מחפש את הרווח הסמוי מן העין.

בוודאי תרימו כעת גבה לאות פליאה: "רווח סמוי? מה יכול להיות רווח של מחלה? מסכן, הרי הוא חולה, עזבו אותו ותנו לו להחלים בשקט, אין כאן שום רווח!"

אבל מי שחולה יכול לעצור סוף סוף וליהנות מתשומת לב ענקית. יש לו לגיטימציה מלאה להפסיק לעבוד, הוא יכול להיכנס לפאסיביות, להביע כעס בחופשיות, ולזכות בסלחנות ובתמיכה של הסובבים. הוא אומנם סובל מהמחלה, אך מבחינה רגשית הוא זוכה להפסקה ולתמיכה.

במרכז השמחה אני נתקלת שוב ושוב במטופלים שהגוף שלהם מגיב פיזית לאירועים רגשיים, או בכאלה שעלולים להידרדר בקלות לתגובות פיזיות. במהלך הטיפול אנחנו מביטים יחד מקרוב על האמונות המגבילות שהביאו אותם למצב זה ובודקים מהם החסמים והאירועים שהביאו לפציעת הגוף הרגשי שלהם.

אנו מאמצים את היכולת לסלוח לעצמנו על מה שעוללנו, להיפרד מהדברים השגויים ולקבל את מה שהתרחש ולסגל אמונות חדשות שתומכות בבריאותנו, ובאפשרות שלנו להיות ראויים לחיים מלאים ובריאים. ולבסוף, אנו מעלים את האפשרות לחיות חיים מתוך אפס מגבלות.

כלי העבודה בתהליך זה הוא דימיון מודרך, NLP, תטא הילינג, אופונופונו, רייקי ומדיטציה. זהו תהליך שמיועד לאנשים בשלבים שונים של המחלה, גם כאלה שחולים במחלות המאובחנות כחסרות סיכוי לריפוי.

 

בברכת חיים רגועים, שמחים ובריאים