close נרשמת בהצלחה
050-866-3028
050-866-3028
 

לוח אירועים

זוגיות בעידן החדש – עידן הדלי

האם לחתונה המסורתית יש מקום בעידן החדש? האם המסגרת הזוגית מקבלת צביון חדש? מה הסיבה שיש כל כך הרבה גירושין? זוגיות של העידן החדש, ההסבר המלא
 

פעם המסלול היה ברור: זוגיות, חתונה, מגורים משותפים, ילדים ושיבה טובה. היום הכל נהיה מהיר יותר וה"אני" עומד במרכז - האם לחתונה המסורתית עדיין יש מקום בעולמנו? מה עושים כשלא נמשכים יותר זה לזה ומדוע עדיין, למרות השינויים בזוגיות המוכרת, מתרחשות בגידות? שלי רום מסבירה על הכאבים שבאים עם השינוי ומדוע זה טוב לנו


"אני לא נמשכת", "לא בא לי זוגיות כובלת", "האם אי פעם אמצא מישהו שארגיש בטוחה, שארצה אותו לאורך זמן?" - לאחרונה יש יותר ויותר הצהרות ושאלות מעין אלו. נדמה שיש פחות רצון להתחייב, פחות תחושה של ביטחון בזוגיות, ואנו חווים ניתוקים ופרידות.

הבשורות הטובות הן שתקופה זו טובה לצד החברתי והיצירתי, יעלו רעיונות חדשים וחדשניים, צפויה התנסות לא קונבנציונלית בכל המישורים ושיתופי פעולה רחבי היקף, וכמובן לחימה עבור צדק ושוויון - הגיע הזמן לצאת מהנוחות.


נקודות הזמן שאנו חווים בימים אלו, קרדינליות וקשורות להתפתחות הקוסמוס, קשורות לשינוי פלנטרי של העידן (עידן הדלי) והן משפיעות על הרמה העולמית, הרמה החברתית, הרמה הפוליטית והרמה הזוגית. כל אחד מאתנו עובר כאב אישי (כאבי גדילה והתפתחות).


אולם הסממן הנוסף והחשוב שאנו חווים בימים אלו, הוא לא רק אישי, הוא גם זוגי, דואלי. אנחנו חווים רגע אחד של אהבה גדולה ורצון להתרפק על בני הזוג או אדם קרוב, לחזור הביתה, כמו פעם, ורגע אחרי אנחנו לא מסוגלים לגעת, או שיגעו בנו - כמו קצר חשמלי פנימי שדוחה את הקרבה.


איך זה קורה שאנו משתנים בן רגע, חווים תחושות שאינן עקביות ואולי אפילו קוטביות? מה הסיבתיות שקשה לנו יותר מתמיד להישאר נאמנים לאנשים שאנחנו הכי אוהבים? קל מאד להצביע על אדם אחר ולומר 'אתה אשם' - אנחנו מאשימים את בן הזוג, כולנו נופלים במלכודת הזו של האשמת האחר.


כל מה שקורה, איננו תופעת טבע הזויה, אלו הם כאבי גדילה של התפתחות. כל אחד מאתנו מתקשה  לחוות בתוך הצלחת שלו שינוי פתאומי - מצבי הפתעה ותדהמה שאנו חווים בתוך המסגרת הקבועה שאנו מורגלים אליה ובטוחים שהיא ה'אורים ותומים' שלנו, שאפשר לסמוך ולהרגיש בטוחים. אז זהו, שאין וודאות בימים אלו, כולנו חווים את שבירת הרצף שעשויה להוביל לניתוקים ופרידות, או לפתוח סוג מסוים של מרווח ביחסים, שיש לו פירושים שונים בחברה שאנו בה חיים.


קשה מאד לקבל את ההשתנות, אנו חווים סוג שונה של משיכה, סוג שונה של זוגיות, של ידידות, אולי חברות, או תנאים חדשים של נישואים שמתפתחים וגדלים. בעצם כולנו הופכים, במובנים מסוימים, לליברליים ופתוחים יותר.

אין ספק שמיסוד ומסגרות עוברים טלטלות ואנו מתקשים לחיות מתוך רצף והמשכיות אינסופית, כי פשוט יש דברים שלא עובדים יותר ואנו, כולנו, מתקשים לשחרר.


כל אחד מאתנו חווה סוג של התנגדות ממצבים תובעניים, או סמיכים מדיי, ממרות, או רודנות של חבר, צעקות, או אלימות. התנגדות כזו מובילה בלי שנרגיש לניתוקים ולזעזועים, ניתוקים ופרידות במובנם האסטרולוגי, הם לא חייבים להיות רק ברמה הרגשית, הם יכולים לשאת אופי אובייקטיבי שבו אני מפסיק לראות את טובתי האישית, את הכדאיות שיש במערכת הקיימת.


בימים אלו אנו חווים קפיצה קוונטית של השתנות התדר האישי שמושפע מההשתנות הכללית, העידן החדש, עידן הדלי, מושפע מהתכונות ה"דלייות" המובהקות, של שחרור המסגרת הישנה והתכוונות לאינדיבידואליות בסגנון חדש, האנרגיות הופכות אלקטרו מגנטיות חשמליות, כך שהתדר המימי (רגשי) מאבד מערכו, זו הסיבה שאנחנו פחות נמשכים ופחות זקוקים למגע פיזי.


כוכבית וונוס שאחראית על הזוגיות, הופכת "דליית", אנו מושפעים מהתדר החדש והופכים לא שגרתיים בצורה כזו או אחרת. יתכן ששבירת מימד הזמן תתבטא בתפיסה עתידנית והזמן של זוגיות ויחסים יתורגם אחרת, אין לנו צורך לחיות עם אדם חיים שלמים כדי למצות את התהליך, ונוכל להחליט שזוגיות או מערכת יחסים כזו איננה משרתת אותנו יותר או שפשוט נגמר לנו ואנו ממשיכים הלאה - וזה לגמרי בסדר.

 

אז נכון שכולנו הופכים להיות קצת 'קלי השגה', פחות קשיי עורף ויותר חווייתיים, כל רגע אנו למדים ומתפתחים וזה טבעי. לא צריך לכעוס על בן הזוג שלנו שהופך להיות יותר חברותי, או ידידותי לכל העולם ו'אשתו'. זוגות רבים מאמצים שיטה חדשנית של זוגיות וחיים בבתים נפרדים, כמו מרב מיכאלי וליאור שליין או ענת עצמון ודני סנדרסון. החוכמה היא הגמישות המחשבתית שמובילה אותנו לראות קודם כל את טובתי העליונה, פחות לחדור לפרטיות ולהיות חברים, פתוחים ומקבלים את השינוי.


ברמה הרגשית, אנו הופכים להיות בעלי אופי יותר אובייקטיבי שבו לא רואים את בני הזוג כמשהו מוחלט או אבסולוטי. הקדמה ועידן המחשבים, ההיי-טק, הטכנולוגיה, התקשורת והטלוויזיה- יש דבר מה חדשני בתוכנו. דבר מה דיגיטלי ואלקטרוני בזוגיות שאיננו יכולים להיות כמו פעם. המקצב שלנו מהיר יותר וכמובן יש חשיבות שבן הזוג או השותף שלנו יתקדם, יהיה אינטליגנטי וחברתי וביחד או כל אחד לחוד נתפתח.


אז האם בעידן החדש צריך בכלל להתחתן? זו שאלה טובה, מה שבטוח רכושנות, קנאה ותובענות לא יתקבלו בביתנו יותר. שבירת הזמן דרך הזוגיות מהדהדת לכל אחד מאתנו - לא קיים שעון בזוגיות שמתקתק ומודיע לנו שאנו חייבים להיות תלויים באדם אחד כל החיים. אז כדאי שנעשה צעדים למען ההשתנות ונאמר את ה'אמת' ולא נתפתל או נשקר או נחשוש להתעמת זה מול זו. שהרי אז זה עלול לצאת 'לא טוב' ו'מסריח', ואיכשהו נצא לא אמינים, או בוגדים, אז מראש כדאי שנוותר על הייסורים.


המעבר לעידן החדש, לזמן החדש, נותן דגש על אווריריות ושקיפות, הסתכלות קדימה אל העתיד -

אולם מאוד קשה להתנתק לגמרי מן העבר, הוא טבוע בנו ולעיתים אנו משחזרים אותו ומתרפקים עליו בכל מיני צורות. חיינו את המסגרת אלפי שנים, יש לו זיכרונות, נוסטלגיה ואהבות ישנות. כל אחד מאתנו חווה בדרך קצת שונה, בקצב קצת שונה את הגדילה וההשתנות.


יתכנו גם מצבים שליליים בכל בית, של טשטוש הזהות המינית, נטייה לקפריזות, פחדים תת הכרתיים, עייפות וחוסר שקט פנימי, חוסר רוגע, התפרצויות, ניתוקים ופרידות, כל אלה ועוד הם חלק קטן מתוך כאבי הגדילה של הניתוק מן הישן וגדילה אל החדש.

אני מציעה לכל אחד שחווה את הכאב שלו, להיות נאמן קודם כל לעצמו, לדרך שלו, כשנקודת המוצא היא טובתי האישית, פחות נאחזת. ככל שנרפה מן האחיזה כך נחווה שחרור פנימי, רגעי חסד של מחוות וקשרים חדשים רחבים ופתוחים.


הכתבה נכתבה על פי מידעי תודעת העל